לוי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

א.העובדות הצריכות לענין:

בפני תביעת רכוש בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.10.10 (להלן: "התאונה").

התובע היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו הבעלים של גרר שמספרו 94-268-67 ואופנוע ים SEADOO, מספר כלי שיט: 56756 (להלן: "אופנוע הים והגרר בהתאמה").

הנתבעת הינה חברה העוסקת בביטוח ובזמנים הרלוונטיים לתובענה זו ביטחה את רכב מ.ר. 89-304-01 אשר אין מחלוקת כי נושא באחריות לקרות התאונה.

הצדדים חלוקים בשאלת הנזק בלבד.

בכתב התביעה טוען התובע כי לאחר קרות אירוע התאונה, העביר את אופנוע הים והגרר לתיקון למוסך "טרייל סוכנויות בע"מ" (להלן: "המוסך"), אשר הזמין עבורו שמאי, מחב' ר.דגן, חברה לשמאות וסקרים בע"מ (להלן: "השמאי מטעם התובע") והאחרון נתן חוות דעתו באשר לנזק שנגרם לאופנוע הים ולנגרר. לטענת התובע כתוצאה ועקב התאונה נגרם לו נזק בשיעור 16,566 ₪ הכולל עלות שמאי בסך 928 בגין שמאות אופנוע הים, עלות שמאי בסך 638 ₪ בגין שמאות הנגרר, עלות הנגרר בסך 4,829 ₪ ועלות תיקון אופנוע הים בסך 10,171 ₪. לטענתו הנתבעת שילמה לו עבור הנזק סך של 8,725.79 ₪ בלבד. לפיכך תבע התובע את ההפרש בסך 7,840.71 ₪ וכן עוגמת נפש מוגדלת בגין התנהלות הנתבעת. להוכחת הנזק הנטען צירף התובע חוו"ד השמאי, חשבוניות בגין תשלום לשמאי, חשבוניות בגין תיקון הנגרר ואופנוע הים ואישור תשלום מטעם הנתבעת.

בכתב ההגנה טענה חב' הביטוח כי דין התביעה להידחות שכן הנתבעת פיצתה את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בפועל לנגרר ולאופנוע הים בגין התאונה נשוא תביעה זו וכי אין הוא זכאי לפיצוי נוסף. הנתבעת טענה כי לאחר דרישת התובע לתשלום בגין נזקיו הנטענים, נבדק אופנוע הים ע"י שמאי ימי מטעמה והבדיקה העלתה כי המשאבה ונחיר ההיגוי של אופנוע הים לא ניזוקו כלל כתוצאה מהתאונה ולא הוחלפו בניגוד לנטען ע"י התובע. בנוסף, הפריז השמאי מטעם התובע בהערכת העלות הנדרשת לתיקון האופנוע. עוד נטען בכתב ההגנה כי התובע לא הגיש חוו"ד מטעם שמאי ימי להוכחת נזקיו אלא שמאי רכב אשר אינו מוסמך להעריך נזק לכלי שיט. כן נטען כי קיימת מחלוקת לעניין עלות הנגרר כאשר שמאי התובע בחווו"ד טוען כי עלות נגרר חדש הינה בסך 5,300 ₪ בעוד שצורפה חשבונית רכישה בגין נגרר חדש בעלות נמוכה ובסך של 4,829 ₪. הנתבעת טענה כי לאור כל האמור פיצתה את התובע בסך 8,725 ₪ בגין תיקון אופנוע הים והנגרר כסכום שאינו שנוי במחלוקת כדלקמן: בגין ערך הנגרר בניכוי בלאי ושרידים 3,626 ₪, שכ"ט שמאי עבור שמאות הנגרר סך של 467 ₪, בגין תיקון אופנוע הים סך של 4,068 ₪, בגין שכ"ט שמאי עבור שמאות אופנוע הים 472 ₪ והצמדה בסך 92 ₪. לנוכח האמור התבקש בית המשפט לדחות התביעה.

ב.דיון:

בדיון שהתקיים ביום 18.1.12 פירטה נציגת הנתבעת את האמור בחוו"ד השמאי מטעמם והגישה לבית המשפט את חוו"ד של השמאי מטעמה, מר שוקי אילת (להלן: "השמאי מטעם הנתבעת").

השמאי מטעם הנתבעת, מר שוקי אילת, העיד בדיון כדלקמן:

לדבריו, בדק את אופנוע הים אחרי שעבר תיקון. באשר לשני חלקים, משאבה ונחיר היגוי, נטען כי הללו נשברו בתאונה והוחלפו ואולם מעיון בחוות דעת מטעם שמאי התובע, נראה בסבירות גבוהה מאוד כי החלקים שהוצגו בפניו הם לא החלקים המקוריים של אופנוע הים. בעניין זה הפנה העד המומחה לצבעים השונים שבצילומים שצורפו לחוו"ד השמאי מטעם התובע של המשאבה ושל נחיר ההיגוי וכן לצורה החיצונית של נחיר ההיגוי אשר נראה שרוט וישן. עוד טען העד המומחה כי לטעמו המוסך הגיש לתובע חשבון מוגזם ולטענתו החלקים כלל לא הוחלפו ולא בוצע כל תיקון. לדבריו ביקש מבעל המוסך להמציא לו חשבוניות וקבלות עבור רכישת החלקים לנחיר ההיגוי והמשאבה מהיבואן אולם עד למועד עדותו לא הומצאו לו מסמכים אלו.

בדיון שהתקיים ביום 18.1.12, ניתנה החלטת בית המשפט כי כל החומר בתיק ופרוטוקול הדיון יועברו לשמאי מטעם התובע, אשר יגיש תגובתו לשמאי הימי בעניין נחיר ההיגוי והמשאבה וזאת לאחר ביקור במוסך. כן נקבע כי על המוסך להעביר לבית המשפט ולצדדים חשבוניות וקבלות המוכיחות כי נחיר ההיגוי והמאשבה אשר הותקנו לטענת המוסך באופנוע הים נרכשו כחדשות. לאחר מכן ייכתב פס"ד.

ביום 12.2.12 ניתנה הודעה מאת השמאי מטעם התובע ולפיה בתאריך 9.2.12 ביקר במוסך והוצג לו אופנוע הים אשר ממנו פורקו נחיר ההיגוי והמשאבה. החלקים שפורקו אובחנו על ידו כחלקי חילוף חדשים (שימוש מועט) ונמצאו תואמים לחלקי החילוף אשר הוצגו בפניו בעת בדיקתו את אופנוע הים ביום 15.12.10. כן ציין כי המוסך העביר אליו לחשבונית מס' 11516 מיום 27.10.10 לפיה נרכשו על ידו ביבוא חלקי החילוף הבאים: משאבה מק"ט 267-000-084 ונחיר היגוי מק"ט 267-000-302. בבדיקתו נמצא כי המספרים הקטלוגיים ותיאור החלקים תואמים לאופנוע הים שבנדון. השמאי צירף להודעתו צילומים שנערכו על ידו מיום 9.2.12, תרשים חלקי חילוף וח-ן רכישת חלקפים.

ביום 1.3.12 הגישה הנתבעת הודעה מטעמה אליה צירפה את תגובת המומחה מטעמה לביקור השמאי מטעם התובע במוסך: לדבריו הוא לא נכח במוסך בעת פירוק החלקים ולכן אינו יכול להתרשם מהעבודה שבוצעה. כן טען כי המסמכים שהוצגו ע"י המוסך אינם מקוריים ואין בהם כדי להוכיח את הטענה כי חלקי החילוף אכן נרכשו על ידם עבור אופנוע הים נשוא תביעה זו.

ביום 5.3.12 ניתנה החלטה כי על שני השמאים לפנות למוסך יחדיו לצורך ביצוע פירוק פעם נוספת של האופנוע הימי ולדון ביניהם ולנסות ולהגיע להסכמה. במידה ולא תהא הסכמה, יכתוב השמאי מטעם הנתבעת חוו"ד משלימה ויגישה לבית המשפט בתוך 10 ימים מיום הביקור במוסך והעניין יעבור לקביעת ועדת השמאות של איגוד השמאים. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 26.3.12.

ביום 4.7.12 הודיעה הנתבעת כי על אף בדיקה חוזרת של אופנוע הים עומד השמאי מטעמה מאחורי האמור בחוות דעתו מיום 2.6.11 לפיה אין התאמה בין החלקים שצולמו ע"י שמאי התובע לבין הפרטים המותקנים בכלי השייט.

ביום 5.7.12 ניתנה החלטה במסגרתה הומלץ לצדדים להפנות מחלוקת השמאים לוועדת השמאים של איגוד השמאים. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 11.7.12 לצורך קבלת תגובתם להמלצה זו.

ביום 15.7.12 בעקבות הודעת הנתבעת כי היא מסכימה להעברת השאלה שבמחלוקת לוועדה המקצועית של איגוד השמאים ובהיעדר תגובת התובע, אשר קיבל כדין ההחלטה מיום 5.7.12, הועבר התיק לוועדת השמאים.

ביום 13.2.13 התקבלה הודעה מאת הוועדה המקצועית של איגוד השמאים אשר בה נתקבש בית המשפט להורות לצדדים להסדיר את תשלום שכר טרחת הוועדה בסך 1,800 ₪ ואמנם 2 הצדדים שילמו חלקם (כל אחד – מחצית).